פסק-דין בתיק ת"ק 4252-01-12

בהמשך לפסק הדין החלקי ולאחר שבחנתי את מסמכי הרשות המקומית אני קובעת כי  חוב הארנונה ששולם על ידי התובעת, כדי למכור את הדירה היה 1,806.66 ש"ח. כאשר לפי רישומי הרשות המקומית הנתבע היה המחזיק.

לכן על הנתבע לשלם לתובעת את הסכום ששולם על ידה במקומו.

באשר למים  -

עולה ממסמכי התאגיד כי הנתבע רשום כמחזיק ולכן ככל שיש חוב מים - החוב הוא שלו,  אך גם כאן שולם סכום ע"י התובעת כדלקמן -

על פי אישור התאגיד שולם החוב בסך של 676.50 ש"ח עד 16/06/2011 (קריאת מונה 1794).

בעבר היה חוב שעמד על 1,345.50 ש"ח (לפני ניתוק) נכון ליום 17/03/2011 ששולם גם כן.

סכומים אלה תואמים את האישור שקיבל הנתבע מתאגיד המים - מוצגים נ/1 ו - נ/2.

הסכום של 1345.50 ש"ח שולם לפי דברי הנתבע, ע"י הדייר הקודם והסכום של 636.50 ש"ח שולם על ידי התובעת.

הנתונים במוצג נ/2 הם של החובות ביוב ומים מאוקטובר 2010, שכן הדייר הקודם שילם עד 25/10/10, ועד 14/04/11 בסך של 676.50 ש"ח.

כלומר שנותר חוב מאפריל 2011 ועד כולל חלק מאוגוסט 2011.

הנתבע הסכים שהחוב שלו הוא 1,118 ש"ח מתוך 2,465 ש"ח חוב הכולל גם חוב הדייר הקודם, שהיה 1,345.50 ש"ח (מוצג נ/1)

כפי שעולה ממסמכי התאגיד, מצב זה נכון למרס 2011. לכך יש להוסיף את החשבונית ששילמה  התובעת - 676.50 ש"ח.  סך הכול: 1,794.50 ש"ח.

התובעת דרשה 2,465 ש"ח בכתב התביעה (נספח חיובים) וסך של 823 ש"ח עבור 15 ימים בתחילת השכירות ועוד 15 ימים בסוף השכירות, על ההפרש מיוני עד אוגוסט, לאחר ביקור בתאגיד (מוצג ת/3).

כפי שעולה מאישור התאגיד נכון ליום 16/06/2011, החוב של הנתבע כלפי התאגיד עמד על סך של 676.50 ש"ח ששולם על ידי התובעת.

עד לעזיבת הנתבע נותרו עוד 2 חשבונות פתוחים בצירוף ריביות כפי שפורט על ידי התובעת (מוצג ת/3).

הסכום הכולל, של היתרה הוא 344.98 ש"ח.

סך כול 2 הסכומים יחדיו: 1021.48 ש"ח (סכום הקרוב לעמדת הנתבע עצמו).

לכן הנתבע ישלם לתובעת בגין חוב מים וביוב סך של 1,021.48 ש"ח.

סוף דבר